שבע בשבע

דרך‭ ‬ארץ

המשורר ארז ביטון מקריא משיריו בליווי מיכאל וולפה בפסנתר.

לאחר הקונצרט שיחה בין המשורר למלחין על אמנות וזהות בימינו.

ארז ביטון קורא את שירו "בשערי ירושלים" בליווי מיכאל וולפה

ארז בּיטוֹן הוא משורר ישראלי, נולד ב-1942 באלג'יר. הוריו ילידי מרוקו, וכל המשפחה הגיעה לארץ ישראל בשנת 1948. ילדותו עברה עליו בלוד. בגיל עשר התעוור בעת ששיחק ברימון שהתפוצץ בידיו. הוא התחנך ב"בית חינוך עיוורים" בירושלים, שבו, ברוח התקופה ההיא, שינו את שמו מיעיש לארז. עיוורונו לא הפריע לו לשחק שחמט ולרכב על סוסים. בבגרותו למד פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית באוניברסיטה ועבד בשני תחומים אלה. 

כיום הוא מפרסם מאמרים בעיתונים ועורך את כתב העת הספרותי-חברתי אפריון, המוקדש לתרבות ים תיכונית. ביטון החל לפרסם שירים מגיל עשרים וחמש והיה המשורר הראשון יליד צפון אפריקה מן העלייה של שנות החמישים, אשר ביטא את קשיי ההגירה וההתערות בארץ. לצד שירה חברתית ופוליטית הוא מפרסם גם שירים אישיים המתארים את הניחוחות, הטעמים והמנהגים של מקורותיו התרבותיים. לשונו מוסיקלית, ציורית וצבעונית.

ספריו: מנחה מרוקאית, ספר הנענע, ציפור בין יבשות.