עולם המוסיקה הקלאסית ומדינת ישראל איבדו שניים מתומכיהם הנלהבים עם פטירתם של סֶר ג'יימס ואיליין וולפנזון ז"ל. ג'ים ואיליין היו חובבי מוסיקה, אידיאליסטים ומחויבים עמוקות למוסיקה ולמורשת התרבות של ירושלים, תחומים חיוניים למעורבות ולהכלה בין קהילות שונות. היות שכך, בני הזוג היו שגריריו הגדולים של מרכז למוסיקה ירושלים – נקודת ההתמזגות של תשוקותיהם העמוקות ביותר.

ג'ים ואיליין תמכו במרכז למוסיקה ירושלים למן היווסדו; אין זה מקרה שראש העירייה טדי קולק, אייזק שטרן ומשפחת רוטשילד (שבלעדיהם מרכז למוסיקה ירושלים לא היה קיים) היו בין המשפיעים החשובים ביותר בחייו של ג'ים וולפנזון. טדי קולק הביא את ג'ים לקרן לירושלים, שבראשה עמד ושימש יושב ראש ומדריך במשך שנים רבות. אייזק שטרן חבַר לג'ים להציל את קרנגי הול בניו יורק, שג'ים גם הוביל במשך שנים רבות; ולבסוף, ג'ים היה חבר קרוב מאוד של משפחת רוטשילד, ונפל בחלקו הכבוד הרב לשרת בתפקיד נאמן יד הנדיב במשך 22 שנים.

מחויבותה של איליין לישראל הושפעה עמוקות מהוריה, שהביאו אותה לארץ בשנת 1952. לאיליין היה חזון נטוע עמוק לאיכות בחינוך ולשוויון בו; היא מילאה תפקידי הנהגה בדירקטוריונים של מוסדות חינוך ותרבות רבים בישראל ואף ביקרה בהם בתדירות רבה עד לפטירתה הבלתי צפויה ובטרם עת. איליין מעולם לא הייתה מאושרת יותר מאשר כשהייתה בישראל, מוקפת בחברים ובמוסיקה. היא הייתה שותפה שווה בכל פועלו של ג'ים: בקרן לירושלים, בקרנגי הול, במרכז קנדי ובבנק העולמי – שג'ים היה נשיאו בכהונה שנמשכה עשור, בין השנים 2005-1995.

במהלך 59 שנות נישואיהם, נכחו ג'ים ואליין במאות קונצרטים בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ובמרכז למוסיקה ירושלים ולרוב תכננו את נסיעותיהם כך שלא יחמיצו קונצרט של אחד מחבריהם המוסיקאים הרבים. הם היו ודאי נרגשים מאוד מסדרת הקונצרטים הזאת, ומשפחת וולפנזון ומרכז למוסיקה ירושלים מודים מעומק הלב ליד הנדיב על תרומת ההנצחה הנדיבה שאפשרה את קיום הסדרה.